יום רביעי, 25 בינואר 2012

פיזי או מנטאלי?

יש מן תחושה, ש"אני זה הראש שלי". ההגדרה שלנו את עצמנו מורכבת בעיקר מהתייחסות למחשבותינו, רצונותינו וכל מה שקשור לצד המנטאלי/ נפשי.
אנחנו שוכחים את הגוף.
עצם ההפרדה היא שגויה, וכמובן שמחקרים מהשנים האחרונות מוכיחים זאת.
דרך אגב, מרפאות בעיסוק הן הכתובת לבדיקה של הקשר הזה- הבעיה היא שהטיפול הוא בגילאים הצערים בלבד, בדרך כלל. וחבל.
לכו, תנדנדו את הילדים, הקפיצו אותם ותנו להם להשתולל קצת:)
בתחום בו אני עוסקת, יש ילדים שלא מצליחים להביע את עצמם בכתב, לחצות את מה שנקרא "קו האמצע" ומתבלבלים בין אותיות דומות (כיווניות). יש לכך טיפול מקצועי, וכמובן שהבעיה מטופלת במפגשים, אבל למה לא למנוע/ להחליש אותה מגיל צעיר, דרך משחקים בחוץ?
זו לא התשובה המוחלטת, הבעיה לא תמיד תיפתר במאת האחוזים- כפי שמציין החוקר, הבעיה עצמה אינה נעלמת, אנחנו רק לומדים לעקוף אותה- אבל שיפור יש, ועוד איך!
התפקוד הוא זה הנראה לעין, ובו אפשר לשפר. ומשפרים!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה